הפרקליט שטיפל בתיקי אולמרט וזועבי והוא עוד לא בן 40

עו"ד רואי כחלון טיפל בכמה מהתיקים הרגישים ביותר שעברו בפרקליטות, מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועד ח"כ חנין זועבי במשט המרמרה, ויש לו מסקנות • 40 המבטיחים מתחת לגיל 40, פרויקט מיוחד 

ב-7 בנובמבר פורסם ב"גלובס" סקר שממנו עלה כי בשנת 2019 חלה ירידה של 44% באמון הציבור בבתי המשפט ובפרקליטות. עוד חשף הסקר, שמידת האמון של הציבור בפרקליטות היא נמוכה מאוד. עו"ד רואי כחלון, ראש צוות פרקליטים במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אומר שהפרסום לא התקבל בפרקליטות בשוויון נפש. "ירידת אמון הציבור בפרקליטות זה נושא שמטריד כל פרקליט ופרקליט", הוא אומר. "אנשים מגיעים לפרקליטות מתוך אידיאולוגיה ורצון לתרום לציבור. כשאתה תורם ונותן את הנשמה שלך בעבודה ואז מדד האמון הוא נמוך, זה פוגע במורל של הפרקליטים".

אישי: בן 39, נשוי + 3, מתגורר בשהם

השכלה: תואר ראשון ממכללת אונו ותואר שני מאוניברסיטת בר־אילן

"אני רואה פער אדיר בין מה שמפורסם על הפרקליטות, האופן שבו היא מוצגת, לבין המציאות. יש פער גדול בין העשייה וההשקעה יוצאת הדופן של הפרקליטים לבין הדרך שבה הציבור תופס חלק מההחלטות שמתקבלות. לצערי, הפרקליטים לא מקבלים מספיק את הקרדיט שמגיע להם מהציבור. חבריי הפרקליטים שעובדים בשטח משקיעים באמת את כל-כולם בעבודה וכשהם רואים את האינטרס הציבורי בכל בחינה של כל תיק ותיק. נכון שזו קלישאה, אבל כשעושים אז גם טועים".

ובכל זאת, מקרים כמו פרשת רות דוד, האופן שבו מנוהל תיק רומן זדורוב, היחס השלילי של הפרקליטות לנציבות הביקורת עליכם - יש סיבות אובייקטיביות לירידה באמון הציבור בכם.

"תיק זדורוב הוא דוגמה קלאסית למקרה שבו יש המון נתונים עובדתיים שחלק מהציבור לא הכיר, ואולי אחרי שהפרקליטות לקחה את ההסברה של התיק הזה כמשימה מיוחדת, זה השפיע על חלק מהציבור. לא תמיד אתה מצליח לשכנע את כל הציבור. יכול להיות שסדרת טלוויזיה עם שיווק מצוין ושערוכה מצוין ('צל של אמת', שמעלה ספק בהרשעת זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, ח' מ') תשכנע את הציבור יותר. אבל אנחנו לא בתחרות מול סדרת טלוויזיה, אלא מול העובדות עצמן. אולי צריך לחשוב אם יש דרך לשפר את האופן שבו אנחנו עושים הסברה לציבור. אם סדרות כאלה עלולות לפגוע בדימוי של הפרקליטות, אז אולי צריך לחשוב על דרך אחרת להתמודד עם מקרים כאלה".

דילמה בפרשת מסמכי אולמרט

כחלון הוא אחד משלושה דירקטורים של פורום במשרד המשפטים שנועד לטפח מנהיגות - כ-30 צעירים מבטיחים מכלל מחלקות משרד המשפטים - ונקרא "פורום משפיעים". "במסגרת הפורום הזה, אני אחראי היום על כנס שיתקיים בדצמבר, שבו נעסוק באמון הציבור במערכת. אנחנו נביא את הנושא לפורום, ננתח בצורה מעמיקה וננסה להכין ניירות עמדה בעניין הזה. כלומר, זה נושא שהוא בוער ועל סדר היום של משרד המשפטים".

זה לא מקרי שכחלון הוא מבכירי פורום המשפיעים. הוא זכה במשך שלוש שנים ברצף בתואר מצטיין מחלקה, ובשנה האחרונה נבחר כאחד ממצטייני משרד המשפטים. בכלל, הוא נחשב לכוכב עולה בפרקליטות ולאחד מהפרקליטים המובילים במחלקה הכלכלית שאחראית על ניהול חקירות ומנהלת משפטים בגין עבירות של שחיתות ציבורית. בין היתר, אחראית המחלקה על ניהול תיק 242 (תיק פרשת "ישראל ביתנו"), היא ליוותה את חקירת ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג (שהסתיימה בסגירת התיק נגדה) ועוד.

חלק גדול מההצלחה שלו כחלון זוקף לזכותו של עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות. "דן הוא מאוד יצירתי ומאוזן, ואוהב להקשיב לשטח. הוא מאוד דוחף אותי. חלק גדול מהעשייה שלי, מהתפיסה שלי כפרקליט ומהעיצוב שלי כפרקליט הוא בזכות העבודה הצמודה עם דן".

כחלון היה מעורב, בין היתר, בשני הליכים של בדיקת טענות למעשים פליליים נגד נבחרי ציבור בולטים. הוא המליץ לממונים עליו שלא לנהל חקירה פלילית נגד רה"מ לשעבר אהוד אולמרט בפרשיית "המסמכים המסווגים". כחלון היה גם הפרקליט שכתב את חוות הדעת המרכזית שהמליצה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד שגריר ישראל באו"ם, דני דנון.

נזכיר כי הבדיקה בעניינו של אולמרט החלה במאי 2017, כשאולמרט ריצה עונש מאסר בכלא מעשיהו בשל הרשעתו בשוחד ועבירות נוספות. עורך דינו של אולמרט נתפס אז כשהוא מנסה להבריח מסמכים החשודים כמסווגים לאחר ביקורו אצל אולמרט בכלא. אולמרט השתמש במסמכים לצורך כתיבה של ספר אוטוביוגרפי. במערכת הביטחון ובפרקליטות פתחו בבדיקה אם מדובר במסמכים מסווגים שהדלפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה.

"הרבה פעמים ההחלטה לסגור תיק היא לא פחות מורכבת מההחלטה להגיש כתב אישום", אומר כחלון. "בסוף, אתה צריך לכתוב חוות דעת מנומקת שהיא כמעט כמו פסק דין ואתה לוקח בחשבון שההחלטה שלך תותקף ואנשים יגידו ‘איך יכול להיות שהתיק נסגר? הרי בתקשורת שמענו משהו אחר’. אנחנו מתבססים רק על העובדות והראיות והרבה פעמים אנחנו רואים בצורה שונה לחלוטין דברים שמובאים בתקשורת בצורה אחרת. אני כפרקליט צריך לקבל החלטה גם אם היא לא פופולרית. אין פרמטר בבדיקה שאני כותב מה מידת הפופולריות".

אז אולמרט היה בסדר כשהוציא את המסמכים?

"היה עדיף שהדבר הזה לא היה נעשה. בדיעבד מי שהעביר מסמכים אולי מבין שטעה, אבל במכלול השיקולים חשבנו שלא נכון היה להעביר את זה לחקירה פלילית, גם בגלל נסיבות אישיות ונסיבות המקרה. הנסיבות האישיות של כל חשוד או נאשם נלקחות בחשבון, ולא רק כשמדובר בראש ממשלה לשעבר. היה לנו פעם חשוד שאשתו נפטרה מסרטן רגע לפני ההחלטה בשימוע. זה נושא שאנחנו לא מתעלמים ממנו בהחלטה. ברגע שהפער בינינו לבין ההגנה לא גדול ואתה משקלל גם את השיקול האישי, אפשר להקל".

בגיל 31 מול תיק משט המרמרה

אחד התיקים הראשונים שבהם עסק כחלון במחלקה הכלכלית היה תיק משט המרמרה. כחלון כתב את חוות הדעת שבה נבחנה השאלה האם להעמיד לדין את חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי, ששהתה על האונייה הטורקית עם פעילי הטרור שהתעמתו עם לוחמי שייטת 13, באותו אירוע זכור לשמצה.

"זה היה תיק משמעותי מאוד עבורי כפרקליט צעיר בן 31", נזכר כחלון. "קיבלתי אחריות כבדה לכתוב בה חוות דעת שמועברת ליועמ"ש. בסופו של דבר הוחלט לסגור את התיק בגלל שיקולים שונים. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה קיבלתי אחריות אדירה לידיים. במקומות אחרים, במגזר הפרטי, אין לך דברים כאלה".

לא כל התיקים שבהם היה מעורב כחלון הסתיימו בסגירה. הוא היה חבר בצוות שהעמיד לדין את בכירי חברת הבנייה חפציבה, פרשה שהסתיימה בהרשעתו ושליחתו לכלא של בעלי החברה, בועז יונה.

כחלון היה חבר גם בצוות שבדק חשד פלילי נגד רועי בר, היועמ"ש של עיריית ראשל"צ לשעבר. במהלך החקירה של בר נעצר ראש צוות החקירה של התיק, רב פקד ערן מלכה, והתברר שהוא העביר לעו"ד רונאל פישר מידע מחקירות. "התיק מבחינה חקירתית עבר טראומה משמעותית. צוות הפרקליטים עשה שם עבודה משמעותית, וגם זכינו בתואר צוות מצטיין בזכות הטיפול בתיק הזה. בהמשך, רועי בר הורשע ונשלח לחצי שנת מאסר בכלא", הוא אומר.

כחלון גדל בתל אביב ובמושב זיתן בבית דתי וכיום הוא גר בשהם. אביו הוא איש מערכת הביטחון ואמו סייעת לילדה שלומדת בחינוך מיוחד. יש לו אח שעוסק ברכיבה טיפולית ושלוש אחיות שאחת מהן היא שוטרת ביחידת להב 433. הוא עצמו חזר בשאלה וכיום מגדיר את עצמו כ"מסורתי".

הוא אב לשלושה ילדים - בת בכורה שלומדת בכיתה ב’ ואחריה שני בנים. ילדיו לומדים בעמותת "קשת", שיוזמת ומקימה מוסדות חינוך משותפים לדתיים ולחילוניים. "חשוב לי שהילדים שלנו יראו גוונים נוספים בחברה וידעו שאפשר לעצב את החיים שלך כרצונך", הוא אומר.

אשתו שמרית מנהלת גן של ילדים אוטיסטים בשהם. כחלון אומר שהוא מעריץ אותה על כך: "מה שהיא עושה זה דבר מדהים. ההשקעה שלה עצומה. את העבודה שלה אי אפשר להשוות לשום דבר אחר מבחינת הסיפוק. אני קורא לה צדיקה אמיתית".

בצבא שירת כקצין שלישות. בין היתר, היה קצין השלישות של גדוד 50 של הנח"ל בתקופת מבצע חומת מגן. ביום הראשון שלו בתפקיד נהרג בסמוך אליו דותן נחתומי מקיבוץ צובה. "שנינו ירדנו מנגמ"ש, דותן עלה במדרגות ונורה מאש כוחותינו. ככה נכנסתי לתפקיד. זו טראומה שמלווה אותי עד היום", הוא מעיד.

גם בפרקליטות הוא עוסק בכוח אדם ואחראי על גיוס מתמחים ועורכי דין למחלקה הכלכלית. "אנחנו בונים נבחרת איכותית למשימות מיוחדות. עבודת השיווק והמיתוג של היחידה שלנו היא אתגר. יש אצלנו פרקליטים שהתמחו בעליון וגם פרקליטים שעבדו כסנגורים", הוא אומר.

את לימודי התואר הראשון במשפטים הוא השלים במכללת קריית אונו במסלול מצטיינים. בהמשך עשה גם תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן וסיים כמצטיין של המחזור.

הוא התמחה בלשכת תפקידים מיוחדים כשפרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, היה המשנה. לאחר בחינות הלשכה חזר ושימש כעוזרו של ניצן במשך שנתיים. לאחר מכן עבר למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ומאז הוא שם.

כשהוא נשאל מהן השאיפות המקצועיות שלו, כחלון משיב בדיפלומטיות שהוא "מקווה להמשיך להתפתח בפרקליטות בתפקידים ניהוליים נוספים". אבל כשאני לוחץ עוד קצת, הוא מודה שהשאיפה היא להגיע לפסגה יום אחד ולהתמנות לפרקליט המדינה. אולי אפילו ליועץ המשפטי לממשלה.