מנכ"ל משרד הכלכלה דוד לפלר: "מאמין שוועדת המנכ"לים תסיים את עידן זיקוק הדלקים בחיפה"

בחודשים האחרונים, תושבי חיפה והאזור עוקבים בדריכות אחר מהלך חסר תקדים המצוי בשלבי התהוות: צוות מצומצם של מנכ"לי משרדי ממשלה דן בהוראת ראש הממשלה באפשרות פינוי של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. זהו אולי אחד הנושאים הנפיצים על סדר היום. מאבק אותו ניהלה לאורך שנים רבות התנועה הסביבתית, פגש בתוכנית רמ"י לפינוי המתחם לשם בניית כ-100 אלף יחידות דיור והקמת "מפרץ חדשנות", ובדחיפה משמעותית של המועצה הלאומית לכלכלה.

השבוע, נכנסו דיוני ועדת המנכ"לים לישורת האחרונה, ובהתאם החלו לצוף החוצה מחדרי הוועדה המחלוקות. משרד האוצר מתנגד לתוכנית הפינוי, ואילו המנכ"ל החדש של רמ"י, ינקי קוינט שנכנס לתפקידו זה עתה, בלם את עבודת המנהל על קידום תוכנית "מפרץ החדשנות", לפרק זמן של 45 יום לפחות.

אולם, מנכ"ל משרד הכלכלה, דוד לפלר, סבור כי למרות המחלוקות בין משרדי הממשלה והשאלות הפתוחות שנותרו על הפרק, ועדת המנכ"לים תמליץ בסופו של דבר על פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

לפלר, חיפאי לשעבר בעצמו, אומר ל"גלובס": "אף אחד שנוסע מחיפה לעכו, לא יכול לומר שמראה התעשייה למרגלות הים זה ניצול מיטבי של השטח. זהו אזור אטרקטיבי, הניצב בסמוך לים ולקישון המצוי בשיקום, נוח מאוד מבחינה תחבורתית, ויש בו הזדמנות גדולה לפיתוח האזור. השאלה הגדולה היא כיצד יתנהל הביצוע, וכיצד יפתרו סימני השאלה הקיימים בשלב זה. בראשית דרכה של ועדת המנכ"לים, היו עמדות מנוגדות, אך כיום דברים מתכנסים יותר. יהיו עוד מספר מפגשים, ולבסוף צוות המנכ"לים המצומצם ינסה להגיע להסכמות, גם אם נקודות הפתיחה שונות".

ועדת המנכ"לים יצאה לדרך באוקטובר, ואמורה הייתה להגיש את מסקנותיה ב-25 ינואר. ואולם, בשל מורכבות הנושא, ביקשו חברי הוועדה לדחות את הגשת המסקנות למועד מאוחר יותר. כך או כך, מסתמן כי את מסקנותיהם, יגישו המנכ"לים לפני הבחירות הקרובות. עם זאת, כלל לא ברור שהוועדה תסמן תאריך יעד לסגירת בזן והתעשייה הפטרוכימית בחיפה. לדברי לפלר, "שנת 2025 איננה מועד ריאלי, כאשר יש שאלות פתוחות רבות על הפרק. אנחנו לא יודעים לנקוב במועד מסוים, ומסקנות הוועדה לא חייבות להיות קונקרטיות. הן יכולות לסמן מגמה ל-10-15 השנים הקרובות. אני מאמין שוועדת המנכ"לים תסיים את עידן זיקוק הדלקים במפרץ חיפה".

 דוד לפלר / צילום: איל יצהר

"מוקדם לדבר על פיצוי בעלי בזן"

המפעלים עצמם, מנהלים בשלב זה קרב נגד החלטה אפשרית של פינוי, וטוענים באמצעות קמפיין שהשיקה התאחדות התעשיינים כי "חיסול התעשייה בחיפה יגרום לאפקט דומינו לתעשייה הישראלית כולה ולקריסתן של חברות נוספות בישראל, הדבר יביא לפגיעה כלכלית קשה במשק", וכי המאבק לפינוי התעשייה, הינו "פופוליסטי". בין התעשייה הפטרוכימית לארגונים הירוקים ולשיקולים הנדל"ניים, ועדת המנכ"לים תצטרך במסקנות אותן תגיש, לנסות להתבונן עשורים קדימה ולשרטט את עתיד האזור בין האוכלוסייה הגדלה במהירות, אינטרסים כלכליים ומחויבויות סביבתיות.

ועדת המנכ"לים, אם כן, גם אם תסמן כיוון עתידי עבור מפרץ חיפה, היא ראשית הדרך. על הפרק עומדות שאלות כבדות משקל בנוגע לעתיד התעשייה, שכן ישראל עודנה משתמשת בתוצריה ובעיקר בדלקים פוסיליים בסקטור התחבורה, כאשר במשרד האוצר המובילים בשלב זה את ההתנגדות לפינוי, טוענים שהשימוש בדלקים פוסיליים לא יפחת עד שנת 2040, למרות מגמות בעולם של מעבר לכלי רכב חשמליים, או הצהרתו של השר יובל שטייניץ כי ישראל תאסור על יבוא מכוניות בנזין וסולר עד 2030.

לפלר מספר כי לצד הספקות שהעלה משרד האוצר באשר לשווי הקרקע לבנייה, ישנן שאלות נוספות בהן דנה הוועדה, ושיסמנו אף את העבודה שתתבצע בממשלה בהמשך, לאחר ההמלצות. כך למשל, נושא החלופות. כיום, מזוקק בבזן נפט המיובא לישראל, ומשמש לאחר מכן בעיקר בסקטור התחבורה. סיום פעילותה של בזן, יצריך הקמת תשתיות לאחסון דלקים, אשר גם להן השלכות סביבתיות. לפי לפלר, "צריך לוודא שהאחסון לא יוצר יותר זיהום מהמצב הקיים כיום. אם התזקיקים שייובאו לישראל יהיו נקיים פחות מהתוצרים של בזן, מה עשינו בכך? בנוסף, נפט משמש כ-300 מפעלי פלסטיק בארץ, הזקוקים לו עבור תוצריהם. גם לכך, נצטרך למצוא פתרון".

מה לגבי פיצוי בעלי בזן, משפחת עופר? לאורך שנים, הם השתמשו בקרקע שעכשיו דורשת הליך ניקוי מורכב ויקר, והציבור באזור התמודד עם הזיהום כשכ-40% ממוצרי החברה מיועדים לייצוא. יש מי שיטען שפיצוי עסקים בעלי השלכות סביבתיות, אינם עומדים בעיקרון "המזהם משלם".
"מוקדם לדבר על פיצוי בעלי בזן, אין לי כרגע הערכה כמה הוא יהיה. זו תהיה נגזרת של כל התהליך, אנחנו נמצאים כרגע בשלב מוקדם מדי".

חברי הוועדה יזמו קשר עם הטכניון, שהציג היום בפניה את החזון שלו לאזור. לפלר מקווה שהקשר עם הטכניון יסייע ליצירת תשתית לתעסוקה ופיתוח באזור. "יש לנו ביד, במרחק של רכבל, את אחד המוסדות המפוארים בעולם", הוא אומר. "אי אפשר לחשוב על יחידות דיור בלי תעסוקה. אנחנו יכולים לחשוב יחד עם הטכניון על תעסוקה, לצד יחידות דיור, ותעשייה של אנרגיה נקייה וכימיה ברמה גבוהה. בטכניון רואים בכך הזדמנות. בגלל שחיפה נחשבת לפריפריה, הם מאבדים חלק מהפוטנציאל שלהם. יש להם תשתית מדעיות וטכנולוגיות ברמה חסרת תקדים, והם יכולים לסייע לתנופת פיתוח באזור, שתסייע גם למוסד עצמו".

שר הכלכלה עמיר פרץ הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. ישראל הולכת לבחירות וגם אם תגישו את מסקנותיכם בקרוב, כפסע מבחירות, מה הסיכוי שתהיה להן משמעות אופרטיבית?
"אנחנו המנכלים ממשיכים לפעול כל עוד יש גיבוי מהשרים ובכפוף להחלטות ממשלה ולכן מועד הבחירות לא אמור להשפיע עלינו. גם לאחר הבחירות, ייקח זמן עד שנושאי התפקידים במשרדים עצמם יתחלפו. יש הרבה דברים אחרים שיכולים לטרפד את ההתקדמות, כמו למשל אי מציאת פתרון הולם לתזקיקים, מחסור בפתרונות אחסון, דרישת פיצוי מוגזם על ידי עידן עופר או חוסר הסכמה של המפעלים לפינוי, או אי ביקוש לשיווק הקרקעות באזור. אבל אפשר להתגבר על הכל, אם כולם יעבדו כל אחד בגזרתו".

״מדובר בנושא משמעותי ביותר, שישפיע על האזור, איכות חיי התושבים, התעשייה, התעסוקה ועוד", אומר לפלר. "אני מקווה שהפוליטיקה והשינויים שיחולו בה לא יעצרו את המשך עבודת הוועדה, הפועלת תוך ניסיון להגיע להסכמה רחבה בין כל המשרדים״.