דולר | דעה

פיחות שער הדולר הוא סכנה לאקוסיסטם הישראלי

התחזקותו של השקל אל מול הדולר הרסנית עבור מגזר הטכנולוגיה הישראלי וחברות הסטארט-אפ, שהן מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי כולו • הגיעה העת להשתמש בצעדים דרסטיים לפיחות משמעותי של שער השקל אל מול לשער הדולר

חברות סטארט-אפ יוצרות אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים שנשענים עליהן / צילום: Shutterstock, dotshock
חברות סטארט-אפ יוצרות אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים שנשענים עליהן / צילום: Shutterstock, dotshock

בזמן שעיקר העיסוק מוקדש להתמודדות הבריאותית והכלכלית עם משבר הקורונה, מתהווה לאיטו משבר נוסף במשק הישראלי, קריסתו של שער הדולר מול שער השקל המקומי. התחזקותו של השקל היא שלילית עבור מרבית הסקטורים במגזר העסקי והצרכני בישראל, ובו בזמן ההשפעה היא גדולה במיוחד על שוק הטכנולוגיה ומגזר היי טק הישראלי, שבאופן ישיר או עקיף, הצלחתו משפרת את החיים של כולנו.

שער הדולר הנוכחי מתחיל לאיים על היכולת של סטארט-אפים רבים להתחרות בשווקים שלהם, ועבור חלק מהם, אפילו על היכולת לשרוד. מקורות המימון של סטארט-אפים ישראלים תלויים בשער הדולר בצורה כמעט אבסולוטית, הן דרך גיוסי הון מקרנות הון סיכון והן דרך ההכנסות שלהם. גם אם הקרן שמשקיעה בחברה היא יפנית והלקוח שקונה את המוצר הוא גרמני, הסכום לפיו החברה גובה או מגייסת בדרך כלל נקוב בדולרים. כך שזה כמעט ולא משנה מניין הכספים מגיעים אל הסטארט-אפ, לשער הדולר יש השפעה על כך. לעומת זאת, החלק הניכר של הוצאות החברה הן בשקלים, ובעיקרן, משכורות העובדים, שכירת משרדים, תשלומים לספקי שירות שונים וכדומה. למעשה - מרבית הסטארט-אפים הישראלים בעצם חווים כעת ירידה ריאלית של 5-10% בצד ההכנסות או מקורות המימון של החברה, בעוד שצד ההוצאות נשאר כשהיה. הירידה הזו אפילו חדה יותר עבור חברות בשלביהן חיים המוקדמים יותר, שבהן כמעט כל הוצאות החברה הן בישראל.

אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים

אז למה מדובר כאן בהשפעה הרסנית למשק שלנו ולא בפגיעה מקומית בסטארט-אפים? בעיקר בשנים האחרונות, מגזר הטכנולוגיה הישראלי וחברות הסטארט-אפ בעיקרן הפכו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק כולו. חברות סטארט-אפ ישראליות מכניסות מיליארדים לקופת המדינה, דרך מיסוי על האקזיטים ומיסי הכנסה ויוצרות עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, ישירים או עקיפים, ולמעשה יוצרות אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים שנשענים עליהן, החל משירותים מקצועיים כעריכת דין וראיית חשבון, וכלה בשירותים עקיפים כמו הסעדה, ניקיון, אבטחה וכו'.

כל פגיעה או קריסה של חברת סטארט-אפ, או אפילו פגיעה בתנאים שגורמים לחברות הללו להבשיל באקלים הנוכחי הופכת למעשה פגיעה בכולנו. כבר התחלנו לראות את המשמעות של ירידת השער כאשר חברות רבות החלו לחשוב על העברת חלק מכוח האדם הטכנולוגי המועסק בהם מישראל אל מעבר לים, ובעיקר למזרח אירופה או הודו. אני צופה שמגמה זאת תימשך ותיתגבר באופן משמעותי מאוד ב-2021 ללא שינוי בשער החליפין. לא מן הנמנע שיתחיל להיווצר זן חדש של חברות טכנולוגיה ישראליות, בהן המטה והשדרה הטכנולוגית בארץ, המכירות בארצות הברית וחלק ניכר מכוח האדם הטכנולוגי במזרח אירופה.

הואיל וכך, כאשר חושבים על שער הדולר, ראוי שנקדם את החשיבה שלנו למציאות של 2021, מחשיבה שמרוכזת בשיקולי יצוא מול שיקולי יבוא, לחשיבה שמרוכזת גם, ואולי בעיקר, ביכולת התחרות הטכנולוגית שלו, ושל השוק שאחראי לחלק ניכר מהצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל. עקב כך, נורות אזהרה בוהקות ומרעישות ביותר צריכות לצלצל כעת בקרב המנהיגות הכלכלית שלנו, שאמורות ויכולות להתבטא בצעדים דרסטיים ומידיים הרבה יותר לפיחות משמעותי של שער השקל אל מול לשער הדולר בחזרה לרמתו הממוצעת בשנים האחרונות. 

הכותב הוא שותף מנהל בקרן ההשקעות אייבקס (Ibex) ועומד בראש השלוחה הישראלית של הקרן