הוויכוח על הרחבת ועדות הקבלה: חיזוק ליישובים קטנים או אפליה אנכרוניסטית

הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות ביישובים קהילתיים, שהונחה על שולחן הכנסת ואמורה לעבור דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, מעוררת בימים אלה התרגשות רב-כיוונית. ההצעה מבקשת להגדיל את מספר בתי האב ביישובים קהילתיים מ-400 ל-600, ובו זמנית להרחיב את השימוש במנגנון ועדות הקבלה לא רק בנגב ובגליל, אלא גם ביישובים ביהודה ושומרון. תושבי היישובים הכפריים מייחלים לאישור התיקון, ואולם רבים אחרים רואים בהצעה מהלך מסוכן לדמוקרטיה וביטוי של גזענות.

רקע: התיקון הקודם הסגיר את המצב

מיון המועמדים לקבלה נועד במקור לייצר התאמה אידאולוגית ופרקטית, שתבטיח את הצלחת הקיבוצים והמושבים, שקמו ברובם על ברכי הסוציאליזם. מנגנון הסינון יושם גם ביישובים הקהילתיים בשנות ה-70, שהוקמו במוצהר לצורך ייהוד המרחב. לאחר שהוגשו כמה עתירות לבג"ץ נגד השימוש בהליכי הקבלה, התקבל בכנסת, בשנת 2011, תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שבו נקבע הסדר כולל שהסדיר את הליכי הקבלה ביישובים קהילתיים, לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים. יישוב קהילתי הוגדר אז כיישוב שבו מספר בתי האב אינו עולה על 400.

יוזמי התיקון לחוק הנדון בימים אלה, וביניהם חברי הכנסת יום טוב כלפון ושירלי פינטו (ימינה), שרן השכל וצבי האוזר (תקווה חדשה) וניר אורבך (הימין החדש), מבקשים להרחיב את החוק. לטענתם, "המציאות מלמדת כי ישנו צורך בתיקון חקיקה שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית ומבלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס".

התומכים: "כ-97.5% מהפונים מתקבלים"

עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, תומך בתיקון החדש. לדבריו: "החשש הגדול הוא שהמגרשים ביישוב הנגב והגליל יימכרו לאנשים שכל רצונם הוא השקעת נדל"ן ולא באמת לקבוע את חייהם ביישוב, ולכן שקלול של כל הפרמטרים עם האיזונים והבקרה מייצרים את הצורך לוועדות הקבלה".

עוד הוא מוסיף: "הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) קיימה לפני כמה שנים דיון בנושא ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי מאז הקמתן של ועדות ההשגה, במסגרת חוק ועדות הקבלה, פנו להתקבל ליישובים השונים למעלה מ-3,000 אזרחים וכ-97.5% מהם התקבלו, לעומת כ-2.5% בלבד שנדחו. כלומר אין מדובר בוועדות שדוחות מועמדים בהיקפים גדולים ומונעת קבלה מסיבית. גם לוועדת הקבלה ישנה ערכאת ערעור, שבה ליישוב אין נציגות כלל, והיא סוברנית להפוך את החלטת ועדת הקבלה אם נראה פגם בהתנהלותה".

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, מוטרדת בעיקר מסטגנציה של המועצות האזוריות: "איילת שקד הייתה אצלנו לפני חודש, וסיפרנו לה עד כמה הגידול הדמוגרפי במועצה, שנמצאת במרכז ובאזור ביקוש, נמוך. איך זה שאנחנו מתחת לממוצע הארצי? זה קשור לכך שלוח 2 בתמ"א 35 לא מאפשר לנו לצמוח".

גני גונן לא חושבת שיש בעיה עם ועדות קבלה: "מה רע בזה שקהילות ישמרו על הייחוד שלהן? אנחנו רואים קהילות של חרדים, דתיים לאומיים, ערבים. אנחנו רוצים שהקהילות הקטנות יצמחו, ושיהיו בהן צעירים. אני חושבת שהמדינה צריכה להקים עוד יישובים. הרי אנחנו משוועים לכך שאנשים יגורו בפריפריה. מה רע להקים עכשיו ברמת הגולן עוד יישובים קהילתיים, יישובים עם אופי אקולוגי, ישובים חרדיים, בדואיים?"

 אושרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון / צילום: שלומי יוסף

גונן תומכת בהרחבת ההתיישבות הכפרית ובו-זמנית גם במיון התושבים: "אם תמ"א 35 תיפתח במקביל להרחבת ועדות הקבלה נראה שהיישובים הקטנים מתרחבים באופן מידתי, נורמטיבית. לא תראה יותר מועצות אזוריות שמצטמצמות, אלא צומחות בקצב של מדינת ישראל".

ברור לה שיישוב שיכפיל את מספר תושביו ישתנה: "היישוב ישתנה, זה ברור, אבל לא יהפוך לעיר. צריך לעשות את זה בצורה מדורגת, וכך שאפשר לקלוט ליישוב את החברים שמעוניינים ומתאימים ליישוב".

המתנגדים: "לתקוע אצבע בעין לבדואים"

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מתנגד נחרצות להרחבה של ועדות הקבלה. "התיקון המקודם כעת הוא חלק ממהלך הרבה יותר רחב, שמובילה שרת הפנים איילת שקד, להקמת יישובים קהילתיים חדשים, ומנוגד למעשה לעמדת מינהל התיכנון. מפעים שיש עדיין פוליטיקאים שדוגלים בתפיסה האנכרוניסטית של הקמת עוד ועוד יישובים קטנים, בעיקר בנגב. לפעמים נראה שזה בעיקר לתקוע אצבע בעין לבדואים, סוג של הגשמה בפועל של סעיף ההתיישבות הגזעני בחוק הלאום.

"הקמת יישובים קהילתיים או הרחבתם היא שגיאה סביבתית וחברתית ורק גורמת לנזק ליישובים הקיימים, שמאבדים אוכלוסייה לטובת היישובים החדשים ונחלשים. זו גם הפליה חמורה, שעה שיש עדיין כ-30 כפרים בדואיים לא מוכרים שמשוועים להסדרה והכרה, שלא לדבר על תשתיות בסיסיות כמו חשמל".

 עו''ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח / צילום: יח''צ

גן מור חושב שלוועדות קבלה אין לגיטימציה: "עצם הבעיה הוא הליך הקבלה, אשר אין לו הצדקה ביישובים שאופיים הדומיננטי הוא פרברי והם לא מהווים צורת התיישבות מיוחדת. במדינה דמוקרטית קיימת לכל אזרח זכות לגור בכל מקום שירצה, כחלק מכבוד האדם, והכפפת זכות זו להליך מיון פולשני וחטטני מחייבת הצדקה כבדת משקל".

מעבר לכך, טוענים אנשי האגודה כי "אופיו החמקמק והפולשני של הליך המיון מהווה בפני עצמו חסם לקבוצות רבות באוכלוסייה מלהעז ולנסות לגור ביישובים רבים ורבים מסרבים להליך שבו ייאלצו להעמיד עצמם לבחינות ומיונים, תוך חשיפת פרטים אישיים בפני אנשים שאמורים להיות שכניהם. לחוק יש אפקט מצנן על מימוש הזכות לגור במאות יישובים".

בארגון עדאללה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אומרים שעיקר הביקורת שלהם הוא בניסיון להחיל את מנגנון הסינון גם מעבר לקו הירוק: "חל איסור מוחלט על החלתה ויישומה של הצעת החוק בשטחי הגדה המערבית, מאחר שהיא מפרה באופן בוטה את מערך הדינים - הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי ומשפט זכויות האדם - החל על שטחי הגדה המערבית כשטח כבוש - הצעת החוק היא בבחינת מהלך סיפוח של שטחים כבושים, שכן היא מנסה להחליף את הנורמות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהחיל את החוק הישראלי בעניין ניהול מקרקעין ופיתוחם בשטחי הגדה המערבית".