חנן מור מבקשת עיכוב הליכים וחושפת כי כבר במאי נדרשה לפרוע החוב ללאומי

איש העסקים חנן מור הרים ידיים. כשבועיים לאחר שבנק לאומי הגיש בקשות כינוס לשניים מנכסי חברת הנדל"ן הממונפת הנושאת את שמו, שהפכה לחדלת פירעון, הגישה החברה ביום ב' בקשת לעיכוב הליכים לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. זאת לאחר קריסה של כ-90% במניית החברה מתחילת השנה, לשווי של כ-60 מיליון שקל, וצניחה במחירי האג"ח הנסחרות בתשואות זבל של עד מאות אחוזים. 

מטרת המהלך לעצור את הצעדים שהחלו לנקוט נושיה העיקריים של חברת הנדל"ן שנקלע לסחרור פיננסי, ובראשם הבנקים לאומי ודיסקונט, ולקבל את הגנת ביהמ"ש מצעדים נוספים נגדה. קבלת הבקשה גם עשויה לעכב את הזזת המייסד ובעל השליטה בחברה, חנן מור, מניהולה, כפי שביקשו הנושים בקונסורציום שהעמיד לו את הלוואת שדה דב, שהיקפה כ-1.3 מיליארד שקל. בד בבד, הציעה חנן מור מתווה ראשוני להסדר חוב מיוזמתה. הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין צוריאל לביא ויוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר.

הקבוצה מבקשת תקופת עיכוב הליכים נגדה של 90 יום, שבה הנושים יהיו מנועים מלהוציא נכסים מרשותה, למכור אותם או לשנות את מצב הזכויות בהם. לפי הבקשה, קרן החוב הכוללת של קבוצת חנן מור לנושים הפיננסיים, בעיקר הבנקים ומחזיקי האג"ח, עומדת על סכום עצום של 2.7 מיליארד שקל. הקבוצה שמקימה בימים אלה 1,100 דירות ברחבי הארץ מבקשת "להמשיך לפעול בצורה סדורה", כאשר אותה פעילות אמורה להוות בסיס מרכזי להסדרת חובותיה.

"בשנה האחרונה (ובייחוד בחודשים האחרונים) התגבשו להם יחד נסיבות חיצוניות - גלובליות ומקומיות - אשר הובילו לסערה מושלמת של קיפאון בשוק הנדל"ן הישראלי, יחד עם הקשחת תנאי אשראי ומימון", מציינת חנן מור בבקשה לביהמ"ש.

"ריבית רבעונית כבדה של 25 מיליון שקל"

הנסיבות כללו לטענתה את עליית האינפלציה, הזינוק בריבית, אי-יציבות פוליטית ושסע חברתי, שעליהם נוספה גם המלחמה בדרום שפרצה לפני שישה שבועות.

"למכלול נסיבות חריג ויוצא דופן זה הצטרפו משקולת מימונית כבדה, בדמות ריבית רבעונית בסך של כ-25 מיליון שקל, עבור נושי קונסורציום פרויקט שדה דב", נכתב בבקשה, "אשר העמידו לחברה מימון לרכישתה של קרקע ייחודית, יוקרתית ונדירה, בהיקף של 1.3 מיליארד שקל". זאת, לצד מה שהוגדר כ"הקשחת עמדתו של אחד מבין נושים אלו, לאומי, בכל הקשור לפירעון חובות החברות".

עוד נכתב, כי "שינוי נסיבות דרמטי וקיצוני זה, שלא ניתן היה לצפותו מראש, בצירוף מצב המלחמה הנוכחי שנכפה על ישראל ותרם תרומה נוספת להחמרת המצב בשוק הנדל"ן, הותיר את מור אחזקות במבוי סתום".

בנק לאומי, אשר פנה לביהמ"ש בתחילת נובמבר במטרה למנות כונסי נכסים לפרויקטים שמימן עבור החברה ברמת גן ובחיפה (חוב של כ-270 מיליון שקל), ציין בבקשות שהגיש כי איבד אמון בחנן מור, בעל השליטה בחברה, ואף טען לכאורה להסתרת מידע מפניו.

בבקשה לעיכוב הליכים מטעם חנן מור נמתחת ביקורת חריפה על המהלכים שיזם לאומי. נכתב שם, כי "יש להצר עמוקות על כך שלאומי, מלווה מרכזי במשק, שבתקופת הגאות שמח להעניק אשראי לרכישת קרקעות ברמת גן וחיפה, בשיעורי מימון גבוהים, ונטל גם מרצונו החופשי חלק נכבד בקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב, החליט לשמוט את הקרקע תחת רגליה של מור אחזקות כאשר השמיים התעננו, ולדרוש את פירעון החובות בגין אותם נכסים עצמם, שעד לא מכבר מימן בשמחה".

עוד נכתב שם בהקשר של לאומי כי "בהליך הנוכחי נסתפק בכך שנאמר, כי אין שחר ובסיס לטענותיו של לאומי בדבר 'אובדן אמון' ו/או 'מצגי שווא' וכדומה, שכן כל שמדובר בו הינו אשראי מוגדר, אשר ניתן לצורך רכישת זכויות ידועות ומוגדרות היטב, במגרשים מוגדרים ומדויקים, ובתמורה שהייתה מוכרת היטב ללאומי. השוני היחידי שהתרחש הינו השוני האקסוגני שהתרחש במשק הישראלי, הנוגע לעליית ריביות מחד ופוטנציאל לירידת ערכי הקרקע, מאידך".

בבקשה שהגישה מודה חנן מור שכבר לפני חצי שנה, במאי 2023, ביקש ממנה לאומי את פירעון ההלוואות לרכישת הקרקעות ברמת גן ובחיפה. לאומי אומנם הסכים להאריך את תוקף ההלוואות לתקופות קצרות של חודשיים, ולאחר מכן חודש ועוד חודש, אלא שהמשקיעים שומעים על כך לראשונה רק כעת.

השאלה היא מדוע חנן מור לא העבירה דיווח מיידי על כך לבורסה בזמן אמת. אומנם, אומרים בחנן מור, "עמדתו זו של לאומי עמדה בניגוד לציפייה" של החברה, אבל האם לא מדובר באירוע מהותי מבחינת המשקיעים שמחייב דיווח מיידי? חנן מור מוסיפה כי "התנהלות זו אפיינה אך ורק את לאומי", ומציינת כי "נושיה הפיננסיים האחרים המשיכו להאריך את ההלוואות בגין רכישת הקרקעות ואף תמכו בה".

הצעת הסדר כלפי הנושים הפיננסיים

חנן מור מציעה כאמור מתווה ראשוני של הסדר חוב לביהמ"ש, כחלק מבקשת עיכוב ההליכים. ההצעה היא כלפי הנושים הפיננסיים - בנקים, גופים מוסדיים ומחזיקי האג"ח - ונושים מובטחים מוחרגים ממנה. מימוש מהיר של שדה דב, נכתב, "יהיה בכייה לדורות גם לנושים וגם לחברה".

במסגרת זו מציעה החברה לדחות את שלושת התשלומים הרבעוניים הקרובים לקונסורציום שמימן את שדה דב (בסוף השבוע נכשלה החברה בתשלום רבעוני של 28 מיליון שקל לקונסורציום המממן). בתמורה יקבלו הנושים אחוזים מהרווחים העתידיים מהפרויקט. הקבוצה מוסיפה עוד כי היא מצויה במגעים עם שותפים ומשקיעים פוטנציאליים בפרויקט שדה דב, שבו קיוותה למכור דירות במחיר ממוצע של 8 מיליון שקל.

אותו משקיע/שותף אסטרטגי יזרים על פי מתווה ההסדר 220 מיליון שקל לחברת הפרויקט, כאשר זהותו תאושר על ידי הנושים בקונסורציום. השותף יכול להיות "קבוצה אשר תורכב מגורם בעל מוניטין בתחומי הבנייה בישראל, בשיתוף גורם בעל איתנות פיננסית", נכתב במתווה המוצע. אם לא יימצא משקיע שכזה, יידחה פירעון ההלוואה בשנה, ותיבחן אפשרות להמיר את החוב בהון מניות של החברה.

כמו כן, מעוניינת חנן מור להותיר את מלאי הקרקעות לייזום שלה בבעלותה. ובמקביל היא מבקשת לצאת לגיוס הון בשני שלבים, במסגרת ההסדר ובתוך שנה מהשלמתו.

בד בבד מסרה חנן מור בהודעה לתקשורת כי פעלה "ללא לאות בניסיון הגעה להסדר מחוץ לביהמ"ש". לדברי החברה היא הכינה במקביל את הבקשה לצו עיכוב הליכים, מהלך שהיה לדבריה כרוך "במאות שעות עבודה שבוצעו בזמן קצר ומתוך אחריות לצורך למצוא פתרון חליפי על ידי יועציה המשפטיים והכלכליים של החברה ובהנחיית הנהלת החברה.

"אמש (א'), לאחר שלא צלחו המהלכים להגעה להסדר מחוץ לביהמ"ש, ככל הנראה בשל חילוקי דעות בין המממנים, אישר דירקטוריון החברה לפנות לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים", נמסר מהחברה. עוד נאמר כי הבקשה מציעה תוכנית הסדר שיזמה החברה שתאפשר לה עבודה שוטפת, בניית הדירות ומסירתן ללקוחות תחת חסות ביהמ"ש.