נת"ע | בלעדי

קאמבק ענק: הוא עזב את נת״ע לפני חמש שנים. האם הוא בדרך חזרה?

השבוע פורסם המכרז לאיתור מחליף למנכ"ל נת"ע, חיים גליק • זאת רק לאחר שיו"ר הדירקטוריון זומנה לשיחות "יישור" אצל שרת התחבורה • שמו של יהודה בר און, האיש שהוציא את הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן לדרך ונחשב למנכ"ל דומיננטי, עלה כמועמד אפשרי להחליף בתפקיד את גליק

יהודה בר און מנכ''ל נת''ע לשעבר / צילום: כדיה לוי
יהודה בר און מנכ''ל נת''ע לשעבר / צילום: כדיה לוי

המרוץ לתפקיד מנכ"ל נת"ע נפתח השבוע עם פרסום המכרז למועמדים לתפקיד. זאת לאחר שחיים גליק הודיע כי יעזוב את התפקיד בחודש מאי, והדירקטוריון בראשות עו"ד מיה ליקוורניק מיהר להקים ועדת איתור לתפקיד.

בלעדי | תרמית הענק של חברת הנדל"ן: החובות נחשפים, והם מגיעים כבר למעל 200 מיליון שקל
חברות הביטוח ישלמו פיצוי של 20 מיליון שקל למבוטחים: זו הסיבה
האחים יוסי ושלומי אמיר לא רק השתלטו על שופרסל, הם שמו סוף לשלטון המנהלים

אלא שהמהלך נתקע ברשות החברות שהחליפה בינתיים מנהל. מיכל רוזנבוים פרשה בטריקת דלת, ומ"מ מנהל הרשות שמונה במקומה הוא ינקי קוינט, מהדמויות החזקות והמקושרות ביותר בשירות הציבורי, שמכהן גם כמנכ"ל רמ"י.

קוינט החל להתבטא על הצורך להוציא מנת"ע את פרויקט המטרו ולחברה לא התאפשר לפרסם את המכרז, מתוך חשש שהחברה פועלת בעצמאות יתר. לגלובס נודע כי המכרז "שוחרר" רק לאחר שיחות שכונו בממשלה "יישור" שאליהן זומנה ליקוורניק בלשכת שרת התחבורה מירי רגב, מנכ"ל משרדה משה בן זקן וכן אצל מנהל רשות החברות קוינט.

בעיני הנהלת המשרד הנוכחית ותחת כהונתה של רגב, נת"ע נחשבת לחברה סוררת; היו"ר מונתה בתקופת הממשלה הקודמת ומזוהה עם קו עצמאי, לרגב אין רוב בדירקטוריון בדומה לרכבת ישראל או לנתיבי ישראל, והחברה אמונה על קידום פרויקטי התשתית בסכום הגדול ביותר בשנים הקרובות.

בורסת השמות

גורמים בענף סבורים שמי שעונה במיוחד על דרישות התפקיד הוא מיכאל מייקסנר, שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל הרכבת לאחר שהדירקטוריון בראשות משה שמעוני התכוון להתחיל בהליך הדחה כנגדו, בהכוונת רגב. מייקסנר מנהל מצטיין ומוערך מאוד במסדרונות הממשלה, אך הסיכוי שיצליח לעבור את אנשי רגב ואת רשות החברות תחת קוינט - שמיודד שנים ארוכות עם שמעוני - נתון בספק.

שם נוסף שעלה בבורסת השמות הוא זה של יהודה בר און, מנכ"ל נת"ע לשעבר. קוינט מכיר אותו היטב, שכן בתקופתו כמנהל רשות החברות בר און פרש מתפקידו, לאחר שיו"ר הדירקטוריון דאז רם בלינקוב דרש עוד ועוד סמכויות על חשבון הנהלת החברה בצעד שקומם את המנכ"ל ואת אנשי המקצוע במשרדי הממשלה. גורמים בענף ששוחחו עם גלובס מספרים על רצון בסביבת קוינט שדמות דוגמת בר און יקבל את המושכות חזרה על החברה, אך ספק אם הוא יסכים לשוב למקום אותו עזב, ושלאחר עזיבתו נכנס לטלטלה קשה.

שמות נוספים שמוזכרים הם זוהר זולר, מנכ"ל צוות תכנית אב לתחבורה בירושלים שאחראי על בניית מערכת הרכבות הקלות בבירה, וכן ניסים פרץ מנכ"ל חברת נתיבי ישראל הממשלתית. כמובן שייתכן שגם בעלי תפקידים מתוך החברה יתמודדו על התפקיד.

חברה מבטיחה, עם לא מעט בעיות

אולם, למרות השמות המרשימים שהוזכרו כאן, בממשלה חוששים ממיעוט מועמדויות ולא בכדי. בממשלה הביעו אכזבה מהיענות נמוכה לתפקיד מנהל רשות המטרו - הגוף הממשלתי שיוביל את הפרויקט הענק. כמו כן, יותר משנה מאז שהוקמה הממשלה, לא נמצאו מועמדים רלוונטים לתפקיד מנהל מטה התשתיות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה להקים במשרדו.

בקרב גורמי מקצוע רבים הממשלה הנוכחית נחשבת מרתיעה, ובפרט משרד התחבורה, שכן רגב ואנשיה עושים מאמצים ניכרים להשיג רוב בדירקטוריונים ולמנות אנשים "נוחים", גם אם יש מתאימים מהם.

נת"ע היא חברה ממשלתית, אשר אחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב. היא מפעילה את הקו האדום בגוש דן ומקימה שני קווי רכבת קלה (הירוק והסגול) ומתכננת את הקמתם של שלושה קווי מטרו. במכרז נכתב כי "לחברה היקף פעילות שנתי של כ-3.5 מיליארד שקל והיא מעסיקה כ-400 עובדים. היקף הפעילות השנתי של החברה צפוי לצמוח בשנים הקרובות ולהגיע ללמעלה מ־10 מיליארד שקל בשנה ומצבת העובדים צפויה לגדול ולהגיע לכ-700 עובדים".

מצבה של החברה לא מזהיר. התרבות הארגונית בה ידועה לשמצה בענף, והיא לא מצליחה לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקטים שתחת אחריותה. יותר מכך, מאז שמונתה רגב לתפקיד היא מאיימת מפעם לפעם מאיימת להוציא את פרויקט המטרו הענק מידיה של החברה - דבר שיביא לגוויעתה בפועל - שכן בלי המטרו, החברה תסיים את כל הפרויקטים שלה בסוף העשור.

מנגד, נת"ע יכולה להיות חברה אטרקטיבית בזכות הענייניות והעצמאות של הדירקטוריון הנוכחי שתחתיו המנכ"ל יעבוד, ובזכות העובדה שנכון לעכשיו היא החברה שתנהל את פרויקט התשתית הגדול ביותר שיבוצע בעולם המערבי בעשורים הקרובים (בעלות של 150 מיליארד שקל).