גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם כאן "היום שאחרי" עדיין לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?

יותר מחמישה חודשים לאחר 7 באוקטובר, ולמרות הקמת ועדה מיוחדת בכנסת, ויוזמות עצמאיות של ח"כים, סוגיית ההעמדה לדין של מי שביצעו את הזוועות - בעיקר תקועה ● שלוש דילמות מרכזיות שצריך לפתור, ובהן מסתמן פער בין הפוליטיקאים למערכת המשפטית ● המשרוקית של גלובס

שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום
שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום

הרבה דברים השתנו מאז 7 באוקטובר, אבל בסוגיה חשובה אחת קרה מעט מאוד. מדובר בדילמה לגבי אירוע שעומד להיות חסר תקדים מבחינת המדינה ומערכת המשפט: העמדתם לדין של המחבלים שביצעו את מעשי הזוועה באותה שבת, ומוחזקים כעת בידי ישראל.

הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה
התוכנית של ישראל ליום שאחרי, והניסיון של חמאס לסכל אותה
"קשה עד בלתי אפשרי": הבכיר שמנתח האם ישראל יכולה לנצח במלחמה

במערכת הפוליטית דווקא יש התרחשות שקשורה לסוגיה הזאת. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מוביל ועדת משנה ייעודית ליצירת מסגרת משפטית מתאימה. הוא גם מקדם הצעות חוק שונות שקשורות לאופן שבו לדעתו יש לטפל בנושא. יש גם ח"כים אחרים בקואליציה שמקדמים יוזמות משלהם, שקשורות אף הן לאפשרויות השונות להתמודדות המשפטית עם האירועים.

אז למה בכל זאת נראה שהנושא הזה תקוע? לא נוכל להתייחס כאן לכל הסיבות, אך בשורות הבאות נעסוק בשלושה פרמטרים שבהם ניכר הפער בין הרצונות של חלק מהפוליטיקאים לבין עמדת אנשי המקצוע והמערכת.

מי יסנגר על הנוח'בה?

בתחילת החודש עלתה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה הצעת החוק של ח"כ רוטמן המבקשת לשלול זכאות לייצוג ציבורי מאותם מחבלים שאחראים לפיגועי 7 באוקטובר. "נכון להיום, אנחנו למעשה מאפשרים לרוצחים לרשת את נרצחיהם בכך שאנחנו חייבים לממן את ההגנה על הרוצחים", אמר רוטמן עם הגשת החוק. "עלינו לוודא שהמפעל החברתי הכל כך חשוב של הסנגוריה הציבורית לא יזוהם על ידי הגנה על מחבלי הנוח'בה".

האם ייתכן מצב שבו המדינה לא תעמיד ייצוג לאדם שאין לו עורך דין? פרופ' יואב ספיר, שכיהן כסניגור הציבורי הארצי, מציין בשיחה איתנו כי זו לא הפעם הראשונה שבה מנסים במערכת הפוליטית למנוע ייצוג ציבורי מנאשמים. "ניסו למנוע ייצוג לעצירים ביטחוניים, ניסו למנוע ייצוג מזרים - אבל כל הניסיונות האלה בסופו של דבר נהדפו עוד לפני שלב החקיקה. כולם הבינו שאם אנחנו רוצים משפט צדק, אין מנוס", הוא אומר.

זאת גם לא הפעם הראשונה שבה צפוי להיות קושי למצוא עו"ד שיסכימו לייצג את הנאשמים. הסניגוריה הציבורית, צריך להזכיר כאן, היא בעצם גוף של המדינה, שנסמך על כאלף עורכי דין פרטיים שפועלים תחתיו, בסוג של מיקור חוץ. אלה, אינם מחויבים על פי הדין להסכים לייצג כל לקוח. "אני חושב שהמדיניות שלא כופים על אדם לייצג לקוח מסוים היא נכונה", אומר על כך פרופ' ספיר, שמכהן היום כמנהל מכון טאובנשלאג לחקר המשפט הפלילי באוניברסיטת תל אביב.

בינתיים, על רקע הצעת החוק של רוטמן, הסניגוריה הציבורית כבר הודיעה כי בניגוד לפרסומים, היא איננה מסרבת באופן גורף לייצג את אותם מחבלים, וכי היא מתנגדת לחקיקת החוק "עד לקידום הסדר כולל בשאלת המסגרת המשפטית" (עניין, שכאמור, תקוע). פרופ' ספיר מזכיר כי בעבר התקשו בסניגוריה למצוא ייצוג, למשל, "במקרים של פשיעה מאורגנת, שבהם היו פגיעות בעורכי דין, כמו מקרה יורם חכם, אבל בסוף תמיד נמצאו פתרונות. במשפט אייכמן, למשל, תוקן החוק באופן שיאפשר להביא סנגורים זרים".

 

אבל למה בעצם זה כל כך קריטי שהמדינה תעמיד, במימון שלה, ייצוג לאותם אנשים? "אי אפשר בשיטה האדברסרית להגיע לצדק כשהנאשם לא מיוצג. זה כמו לקיים משפט בלי שופט או תובע", משיב על כך ספיר. "הזכות לייצוג לא יכולה להבחין בין דרגות חומרה של המעשים. אם כבר, אז להיפך: ככל שהמעשים המיוחסים הם חמורים יותר, זה מחזק את הצורך בייצוג. זה לא עניין שאנחנו עושים להם טובה בדבר הזה. זה בשבילנו, בשביל איך שאנחנו רוצים שמערכת המשפט שלנו תראה. זה נכון גם מבחינת הלגיטימציה הבינ"ל. ללא ייצוג, איש לא יתייחס למשפט ברצינות".

היכן יישפטו המחבלים?

זאת אולי השאלה הגדולה ביותר שממנה ייגזר הכל. האם הריבוי החריג של הזירות, המחבלים, העדויות וגם הזוועות יטופלו בכל זאת דרך המסגרת הרגילה של הדין הפלילי, או שייעשה, למשל, שימוש בדין הצבאי?

"העמדה לדין של הנוח'בה במסגרת המערכת הפלילית הרגילה מעלה כמה קשיים", אומר עו"ד דן אלדד, לשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "דיני הראיות הקפדניים; ההגבלה על האשמת אדם באירוע שלא השתתף בו פיזית; ובגלל ההקפדה על זכויותיו של כל נאשם, קצב ההליך צפוי להיות מאוד איטי".

אלא שאלדד סבור כי על אף הקשיים הללו, הפתרון צריך לכלול גם שימוש מוגבל במערכת הפלילית הרגילה. "אני לא מקל ראש בבעיות האלו, אבל ההפחדה נגד המשפט הפלילי מוגזמת לחלוטין. זה נכון שאי אפשר לסתום את בית המשפט בתיקי מחבלים, אבל אפשר במסגרות הקיימות ליצור התאמות ולהקצות לכך משאבים רבים".

ומה לגבי האפשרות להקים מוסד שיפוטי מיוחד, עם סדרי דין חדשים, כפי שהציע למשל השר ישראל כ"ץ? כ"ץ נסמך על הדוגמה האמריקאית, שם, לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוקם טריבונל מיוחד. ד"ר אלעד גיל, ראש תוכנית המחקר במכון תכלית, שמכיר היטב את הדוגמה הזאת, אומר כי "מבחינת הסיטואציה, הנסיבות בהחלט דומות. גם שם היה צורך להתמודד עם הקושי ברף הראיות הפלילי ורצון להקים ערוץ מהיר ויעיל תוך שמירה על משפט צדק". אלא שמהר מאוד הטריבונלים התגלו ככישלון חרוץ. "זה גרם לארה"ב נזק מדיני, ביטחוני ותדמיתי שנמשך עד לימים אלו", הוא מספר. "זה מיצב אותם כמפרי זכויות אדם, שעושים איפה ואיפה". ומה שחמור יותר, הוא ש"גם ברמה הפרקטית בתי הדין האלו לא הצליחו, והניסיון התגלה כיקר ולא אפקטיבי". לדבריו, "מתוך מאות עצורים, הושגו עד היום שמונה הרשעות בלבד, כמעט כולן בעסקאות טיעון".

"אין ספק שזה נושא סבוך ומורכב, ואין פה פתרון חד משמעי", מסכם עו"ד אלדד, "זה מחייב חשיבה מחוץ לקופסה, אבל צריך להיזהר מרעיונות קיצוניים. חייבים הליך שיראה לעולם שישראל מתנהלת לפי מונחים בסיסיים של צדק, וזה אומר שלא משנים את החוק בדיעבד, ולמרות שעורכים התאמות לא מכופפים את דיני הראיות ולא פוגעים בזכויות נאשמים".

יוטל עונש מוות?

עסקנו בנושא הזה בעבר, כשמי שקידמה אותו היא בעיקר מפלגת עוצמה יהודית, שאף הגישה הצעת חוק בנושא, שבינתיים קידומה הוקפא. חברי הכנסת שלה ממשיכים לדבר על כך גם בימים אלה, מה שמשאיר באוויר את השאלה האם חוק כזה הוא נחוץ והאם הוא רצוי?

מבחינה פרקטית, הניסיון לתקן את החוק רטרואקטיבית, כך שהוא יחול על מי שביצעו פשעים ב־7 באוקטובר, יעורר כמובן קשיים משפטיים רבים. "סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון מחמיר בעונש שנקבע לעבירה לא חל רטרואקטיבית", אמר לנו על כך בעבר רז נזרי, שכיהן כמשנה ליועמ"ש, בין היתר לענייני משפט פלילי. מעבר לכך, ואולי חשוב יותר, נזרי ומשפטנים נוספים הצביעו על כך שבשביל להטיל עונש מוות אין צורך בחקיקת חוקים חדשים. נזרי עצמו למשל הציע להתבסס על "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם", שמגדיר שלל עבירות שיכולות להתאים למה שאירע, ומאפשר הטלת גזר דין מוות. ויש גם פתרונות נוספים.

אבל האם לישראל בכלל כדאי להטיל עונשים כאלה? זאת כבר שאלה שקשורה גם לסוגיות תועלתניות (השפעה על התדמית הבינ"ל, למשל), וגם לסוגיות מוסריות, שלגביהן אין ביכולתנו להכריע כאן. בעבר שוחחנו על כך עם פרופ' יונתן יובל, החוקר את סוגיית עונש המוות, שסקר עבורנו את המצב בעולם מבחינה עובדתית, וציין כי "היום, כדי להיות חברים באיחוד האירופי צריך לוותר על עונש מוות", וכי "מלבד ארה"ב, המדינות היחידות שבהן עונש כזה מיושם בפועל הן מדינות מזרח ומרכז אסיה, חלק ממדינות אפריקה, המזרח התיכון ואיראן".

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

כמה פעמים הפועל ת"א כבר ירדה לליגה הלאומית?

מי יזם את הענקת פרס ישראל,  מה משמעות המילה סייבורג ובאיזה פסטיבל מעניקים את פרס "כד החלב"? ● הטריוויה השבועית

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?