גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה חריגה ההימנעות האמריקאית במועצת הביטחון, ומה המשמעויות שלה לישראל?

ההחלטה של ארה"ב שלא להטיל וטו בהצבעה על דרישה להפסקת אש העלתה שאלות לגבי טיב יחסינו עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מראה שלמרות שאכן מדובר בצעד חריג ומדאיג, הוא ממש לא תקדימי ● וגם: מה משמעות ההחלטה שעברה עבור ישראל?

רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע ישראל ספגה מכה דיפלומטית לא פשוטה, לאחר אישורה של החלטה 2728 במועצת הביטחון של האו"ם, שדורשת הפסקת אש מידית בעזה עד סוף הרמדאן, לצד שחרור החטופים. הדבר העלה גם שאלות לגבי טיב היחסים עם ארה"ב, שנמנעה בהצבעה במקום להטיל וטו, ובכך אפשרה לה לעבור. ח"כ רם בן ברק הזהיר מהמשמעות של העניין: "כל המדינות שתמכו בנו בשבועיים־שלושה הראשונים מפנות לנו עורף - ובראשן ארה"ב שבפעם הראשונה לא מטילה וטו על החלטה נגדנו".

פרשנות | מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל 
פרשנות | למה טראמפ מתכוון כשהוא אומר לישראל - תפסיקו כבר

ההחלטה הזו מעלה לא מעט שאלות: האם אכן מדובר בצעד תקדימי כפי שטוען בן ברק? האם ההחלטה אכן מהווה מפנה דרמטי? ומה בכלל המשמעות של ההחלטה עבור ישראל? על כך ניסינו לענות בשורות הבאות.

ההחלטה תקדימית?

נתחיל מדבריו של בן ברק: האם אכן ההחלטה של ארה"ב להסתפק בהימנעות בהצבעה במקום להטיל וטו היא תקדימית? לכאורה, כבר בנובמבר מועצת הביטחון קיבלה החלטה (מס' 2712) שקראה להפוגות הומניטריות "דחופות ומורחבות", כאשר ארה"ב נמנעה. אבל כפי שמציין אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, "אותה החלטה לא גינתה או חייבה את ישראל לעשות פעולה מסוימת, אלא פשוט קראה לכל הצדדים לערוך הפוגות הומניטריות. לכן קשה להשוות אותה להחלטה שעברה השבוע".

אם כך, בהחלט ניתן להסתכל על ההימנעות האמריקאית כעל תקדים במלחמה הנוכחית. אבל זו לא הפעם הראשונה שארה"ב לא קופצת להגן על ישראל באמצעות הווטו המוקנה לה מעצם היותה חברה קבועה במועצת הביטחון. הדוגמה הרלוונטית האחרונה היא מדצמבר 2016. הנשיא אז היה ברק אובמה, שהיה בשלהי כהונתו. הוא החליט שלא להטיל וטו בהצבעה במועצת הביטחון, שכללה גינוי חריף למפעל ההתנחלויות וקבעה שהוא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי לשלום. כך התקבלה החלטה 2334, שכמו ההחלטה הנוכחית, גם היא עברה עם 14 תומכות (אל מול נמנעת אחת).

דוגמה בולטת נוספת היא ההעברה של החלטה 1860, שנגעה למבצע עופרת יצוקה. ג'ורג' בוש הבן, שהיה פחות משבועיים לפני סיום תפקידו, החליט להימנע בהצבעה על ההחלטה, שדרשה הפסקת אש מידית ואת יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה. ושוב, ההחלטה עברה עם 14 תומכות.

כפי שמזכיר לנו פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בימי הנשיא ה־39, ג'ימי קרטר, אי־שימוש בווטו מצד ארה"ב רווח הרבה יותר. בשנות כהונתו (1977־1981) עברו לא פחות מ־29 החלטות הנוגעות ל"שטחים הכבושים", לפעולות ישראליות בלבנון ולשמירת הסכמי הפסקת האש עם מצרים וסוריה. ב־1980 לבדה התקבלו שבע החלטות המגנות את מדיניות ישראל בשטחים שנכבשו ב־1967. קרטר גם היה חריף יותר מאובמה או בוש, ולא תמיד הסתפק בהימנעות. בהצבעה על החלטה 465 ב־1980, שגינתה את מפעל ההתנחלויות, ארה"ב הצביעה בעד וההחלטה עברה פה אחד.

 

כמה זה דרמטי?

אם כן, ההימנעות האמריקאית אינה תקדימית. אז עד כמה היא דרמטית? "בהחלט יש פה דרמה", אומר לנו פנקס. "אבל הדרמה היא פחות בגלל תוכן ההחלטה - ויותר בגלל היחסים עם ארה"ב. העובדה שארה"ב לא הטילה וטו על ההחלטה היא חריגה".

כמה חריגה? בדיקה של הצעות ההחלטה של מועצת הביטחון שנפלו בגלל וטו (כלומר, כאלו שהיו עוברות לולא הוטל), מראה שהדוגמאות שהובאו לעיל הן היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מאז ייסוד האומות המאוחדות ב־1945, ב־262 הצבעות הוטל וטו. מתוכן, 48 הצעות נגעו לישראל - 18% מכלל ההצעות שנפלו. ב־47 מההצבעות האלו מטילת הווטו הייתה ארה"ב (בהצבעה ה־48 הווטו הוטל על ידי בריטניה וצרפת, בהצבעה על הפסקת אש במלחמת סיני, בה גם הן לקחו חלק). מדובר ב־52% מ־91 הפעמים בהן ארה"ב הטילה וטו באופן כללי. כלומר, השימוש בזכות הווטו מסייע לישראל באחת מכל חמש הצבעות, וכשארה"ב מטילה וטו לרוב הדבר נעשה כדי לסייע לישראל.

לפי ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, הסטטיסטיקה הזו היא רק קצה הקרחון של משמעות ההיחלצות האמריקאית לטובת ישראל במועצת הביטחון: "המספרים הללו לא משקפים את כל אותן פעמים שמראש הצעות החלטה לא הוגשו למועצת הביטחון מתוך ידיעה שארה"ב תטיל וטו. בשפה המקצועית זה נקרא 'וטו כיס' ('pocket veto'). כלומר, ההשפעה האמריקאית על מועצת הביטחון בהקשרים הישראליים גדולה עוד יותר מכפי שניתן לספור". הוא מסביר ש"ארה"ב היא לא פחות מאשר 'כיפת ברזל' מדינית ודיפלומטית בזירת האו"ם. ארה"ב רואה בנו ידידה, שלא לומר בעלת ברית, שנהנתה ועודנה נהנית מתמיכה בלתי מסויגת באו"ם - ובמועצת הביטחון במיוחד".

אולם, הוא מדגיש, "אין לקחת את התמיכה האמריקאית בישראל כדבר מובן מאליו". כפי שפנקס כתב בעבר, אף ש"ישראל ורבים מקרב הקהילה היהודית… בארה"ב לקחו את הטלת הווטו האמריקאית כמובן מאליו… ארה"ב מעולם לא ראתה בכוח להטיל וטו התחייבות גורפת ותמידית". "אלמלא ההגנה הקבועה שארה"ב סיפקה לישראל, ואלמלא פעילותה האגרסיבית והיעילה של שדולת יהודי ארה"ב היה מעמדה של ישראל בעולם שונה לחלוטין", פנקס מסכם.

מה משמעויות ההחלטה?

היחסים עם ארה"ב הם אולי החלק העיקרי בסיפור, אבל לא היחידי. עולות שאלות גם לגבי ההחלטה עצמה. ראשית, עד כמה היא מחייבת את ישראל? כפי שד"ר סלמן הסביר לנו, ההחלטה התקבלה מכוח פרק 6 של אמנת האו"ם, שעניינו "יישוב סכסוכים בדרכי שלום", ולא מכוח פרק 7 שעוסק ב"פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות". מאחר שפרק 7 הוא זה שמאפשר פעולות אכיפה כמו סנקציות, הפרת ההחלטה מצד ישראל לא צפויה לגרור ענישה באופן ישיר ומיידי.

אך כפי שמסביר פרופ' שני, אין זה אומר שההחלטה לא מחייבת את ישראל: "יש כאן בלבול מושגי בין שאלת המחויבות לבין שאלת האכיפה. גם אם מדובר בהחלטה שלא משיתה ישירות מנגנון עונשי על מי שמפר אותה, עדיין מדובר בדין בינלאומי שמחייב את מדינת ישראל". לדבריו, "הפרת המחויבות מצד ישראל משנה את המציאות המשפטית באופן שעשוי לגרום למדינות לשקול מחדש את טיב היחסים שלהן עם ישראל".

ומה אומרת ההחלטה לגבי החטופים? נוסח ההחלטה הוא שמועצת הביטחון "דורשת הפסקת אש מיידית למשך חודש הרמדאן שתכובד על ידי כל הצדדים ותוביל להפסקת אש ממושכת ובת קיימא… ובנוסף דורשת את שחרורם המיידי וללא תנאים של כל בני הערובה" (ההדגשות במקור). רבים פירשו זאת כהתניית הפסקת האש בשחרור החטופים.

אך פרופ' שני סבור אחרת: "אלה שתי הפעולות להן ההחלטה קראה, אבל נוסח ההחלטה לא כורך אותן זו בזו. על כך אפשר גם ללמוד מההיסטוריה של ההחלטה. ימים ספורים לפני שהחלטה זו התקבלה, עלתה להצבעה במועצת הביטחון הצעה אמריקאית שכרכה במפורש בין הפסקת האש לשחרור החטופים". ואכן, שלושה ימים לפני ההחלטה המדוברת, הוגשה במועצת הביטחון הצעה שיזמה ארה"ב, בה הובעה תמיכה חד משמעית בהפסקת אש שתהיה קשורה ("in connection") לשחרור כל החטופים. אלא שעל החלטה זו סין ורוסיה הטילו וטו.

"ההשתלשלות של ההצעות הללו מלמדת שכנראה הייתה דרישה רוסית וסינית שלא להתנות את הפסקת האש בשחרור החטופים", הוא אומר. "זה עשוי להסביר מדוע על החלטה שכללה את המרכיב הזה הן הטילו וטו - ועל ההצעה הנוכחית לא. הכרוניקה הזו מחזקת את הטענה שהפרשנות הסבירה ביותר לנוסח ההחלטה היא שאין כריכה של הפסקת האש והשבת החטופים". לדבריו, תגובתה השלילית של ישראל מחזקת פרשנות זו.

לקריאה נוספת

עוד כתבות

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?

הביטלס / צילום: ap

על אחיזה קטנה נוספת באגדת הביטלס, באיחור של 50 שנה


הסרט Let It Be, שצולם בזמן ההקלטות האחרונות והדרמטיות של הביטלס כלהקה, עלה לאחרונה בדיסני פלוס ● הסרט צולם כבר בשנות ה-70 אך כעת הוא חוזר למסך באיכות צפייה וסאונד נדירות

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

דיווח: כטב"ם ישראלי תקף אופנוע בא-נאקורה שבדרום לבנון

תוך שעות ספורות הופעלו ארבע אזעקות מחשש לחדירת כלי טיס עוין בגליל העליון ובאצבע הגליל • צה"ל: הלחימה בג'באליה, במזרח רפיח ובמרכז הרצועה נמשכת - יותר מ-70 מטרות הותקפו • הלילה: תקיפה אווירית חריגה בג'נין, חוסל המחבל שביצע את הפיגוע בחרמש • עדכונים שוטפים

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברחוב שקט במרכז העיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא?

אחרי חצי שנה על המדף, דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בבניין במרכז כפר סבא נמכרה בתמורה ל-2.51 מיליון שקל ● "הדירה הייתה באופן יחסי הרבה זמן על המדף בגלל הקומה שלה ובגלל שאין בה ממ"ד", אומר זיו פלד מסוכנות "ריל קפיטל" שייצג את המוכרים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם