כלכלת ישראל

הרבעון האחרון של השנה החולפת משך את נתוני התוצר כלפי מעלה, כך על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום • התחזיות האחרונות של בנק ישראל ומשרד האוצר צפו צמיחה של 6.3% בלבד • עוד עולה כי הצמיחה לנפש בישראל בשנה האחרונה הייתה גבוהה בכ-70% מהממוצע

למרות הציפיה לירידה בקצב האינפלציה, המגמה התגלתה כהפוכה - וגם מחירי הדיור המשיכו לעלות עם קצב התייקרות שנתי של 6.7% • הכלכלנים המקומיים פסימיים: באיזה שיעור בנק ישראל יעלה את הריבית מחר?

מחירי הדירות עלו ב-17.1% ב-12 החודשים האחרונים • בשבוע הבא ימסור בנק ישראל את החלטת הריבית הבאה שלו - רוב הערכות הן להעלאה של 0.25% לרמה של 4% • מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6% בנובמבר-דצמבר

קצב האינפלציה בארה"ב המשיך להתמתן, גם אם לא מהר מספיק כמו שהעריכו הכלכלנים • האם גם בישראל יחלו המחירים סוף-סוף לרדת, ואיזו דילמה צפויה בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל?

מרבית התחזיות צופות המשך התמתנות של קצב עליית המחירים בארה"ב בינואר, זה החודש השביעי ברציפות • בארץ, לעומת זאת, מעריכים כי המדד הקרוב ישקף המשך התייקרויות בינואר

המשקולות החדשות לסל הצריכה שקובע את מדד המחירים התעדכנו: מדריכי נסיעות ומערכות סטריאו לא ייחשבו במדד, השכרת רכב ואימוני כושר הוכנסו אליו • המשקל שניתן לסעיף הדיור בשיא של 20 שנה - מעל לרבע מהרכב המדד

בנק ישראל יודיע בשבוע הבא על החלטת הריבית, וההערכות המוקדמות היו להעלאה של 0.25% • אלא שהיחלשות השקל, בצל המהפכה המשפטית, עשויה להביא למדיניות מוניטרית הדוקה אף יותר

ישראל נחשבת לשם נרדף לחדשנות, וצמד המילים "סטארט־אפ ניישן" שגור בפי בכירים מחו"ל • אך בעקבות המהפכה המשפטית, במקום להשוות את ישראל למדינות מתקדמות - בנקים זרים מתחילים לערוך השוואות פחות מחמיאות • הלקחים של כלכלנים מדמוקרטיות בנסיגה: הנזק לכלכלה אולי מגיע לאט, אבל הוא מגיע

שר האוצר האמריקאי לשעבר אמר לבלומברג כי אם ממשלת ישראל תזדרז לשנות את מערכת המשפט, היא מסתכנת בפגיעה בכלכלת המדינה • סאמרס סירב להגיב על הדיווחים לפיהם רה"מ נתניהו שוחח עמו במטרה לגייס את תמיכתו ברפורמה, אך ציין כי הוא עוקב מקרוב אחר הנושא

העודף המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כאחוז מהתוצר ירד בינואר מכ-0.6% לכ-0.3%, כיוון שהעודפים בינואר אשתקד היו גבוהים עוד יותר ועמדו על 18.6 מיליארד שקל

על המכתב, שנשלח ביוזמת פרופ' אריה בבצ'וק, חתומים בין היתר זוכי פרס נובל לכלכלה וראשי הבנק העולמי וקרן המטבע בהווה ובעבר • "מערכת משפט חזקה ועצמאית היא חלק קריטי במערכת של איזונים ובלמים. חתירה תחתיה היא מהותית לא רק עבור הדמוקרטיה אלא גם עבור השגשוג הכלכלי והצמיחה"

יחידת המחקר של המגזין הכלכלי "אקונומיסט" מזהירה מפני השלכות הרפורמה המשפטית על ישראל • "סיכון להשקעות הזרות בישראל ולחסינות הכלכלית של המדינה"

למרות הגידול בתוצר, משרד האוצר ממשיך לנקוט גישה אנטי־מחזורית ושומר את קופת המדינה קרוב לחזה • ב־2022 ירדה ההוצאה הציבורית ל־37.8%, בעוד שהממוצע עומד על 42.6% במדינות המפותחות • בינתיים, נראה כי האזרחים ימשיכו לסבול מהשקעה ציבורית מצומקת

לפי דוח החשב הכללי, בשנה החולפת הציגה ישראל עודפים תקציביים נדירים שהציבו אותה קרוב לעשירון העליון מקרב המדינות המפותחות • אולם במדד החשוב של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, ישראל ממשיכה לפתוח פער שלילי מול העולם ולדשדש מתחת לממוצע

ההיסטוריה מלמדת כי התערבות הממשלה במערכת המשפט לא בהכרח משפיעה על דירוג האשראי בטווח הארוך. אין סיבה שהיא תשפיע אחרת כאן

יש משמעות לחוות-הדעת שהנגיד ירון השמיע בכנסת על הקשר בין המהפכה המשפטית לדירוג האשראי • עכשיו, לא מדובר רק באזהרות של כלכלנים מהאקדמיה או של בכירים לשעבר - מדובר באזהרה של הדמות המקצועית הבכירה בכלכלה הישראלית • שלא במתכוון, גפני המחיש בדיוק את אחד החששות של המתריעים מפני השלכות יוזמות החקיקה